בדוק מחקרית???🤦‍♀️ לא תמיד מספרים לנו את כל האמת.....

בעקבות דיון מעניין שעלה באחד משיעורי האוסטופורוזיס שלי אני מרגישה צורך מיוחד לצרף לבלוג קישור לכתבה מענינת וחשובה שהתפרסמה ב YNET 💻.

7 מניפולציות שחוקרים וחברות תרופות עושים במחקרים קליניים - לגבי הטיות מוכרות במחקרים.

אני כמובן ממליצה לקורא את כל הכתבה - היא באמת מצויינת ומאוד ברורה - אבל למי שלא רוצה אני מסכמת פה בקצרה את עיקרי הדברים 😊.

בכתבה מציינים 7 מניפולציות שניתן למצוא בתחום המחקר והנה הן:

1. הטיית פירסום - "האסטרטגיה הפשוטה ביותר כדי לקבל את התשובה שאתה רוצה היא פשוט זו - תריץ הרבה מחקרים, מה שיהיה לו טווח תוצאות בשל המשחק הבלתי נמנע של מזל, אבל תקבור את התוצאות הלא מחמיאות ותפרסם רק את הטובות. פרקטיקה זו היא עדיין חוקית לחלוטין ומאוד שכיחה, למרות שהיא בבירור צורה של התנהגות בלתי הולמת במחקר".

2. הטיית דיווח על תוצאה - גם כשתוצאות המחקר כבר מפורסמות בכתב עת רפואי, במקרים רבים נמצא שהחוקרים מדווחים במחקר רק על התוצאות החיוביות, בעוד שתוצאות שליליות אינן מדווחות, או לחלופין - מחליפים בין מטרות המחקר (‭.(End Poings‬ כלומר, אם המטרה הראשית של המחקר לא אומתה אך אחת המטרות המשניות כן אומתה, אזי החוקרים מחליפים בדיעבד, לאחר שהם יודעים מה נמצא, בין המטרות, והופכים את המטרה המשנית החיובית למטרה הראשית של המחקר.

3. הטיות ציטוט - מתברר שמחקרים חיוביים מצוטטים הרבה יותר מאשר מחקרים שליליים.

4. ספינים במסגור - הטיה זו נועדה לגרום לתוצאות שליליות להצטייר כחיוביות. אחת השיטות לעשות זאת היא באמצעות הצגת הממצאים הסטטיסטיים על תועלת במונחים יחסיים, ומנגד – הצגת הממצאים על נזק (סיכונים או תופעות לוואי) במונחים מוחלטים.

5. היעדר קבוצת ביקורת (פלצבו) - מחקרים עם קבוצת ניסוי בלבד ללא קבוצת ביקרות. מחקרים אלה דורשים פחות משאבים בכסף ובכוח אדם, הם מתקיימים בהליך זריז יחסית לניסויים קליניים מלאים וקצרים יותר במשכם. ואולם יש להם כמה מגבלות משמעותיות המקשות להצביע באופן מובהק על קשר סיבתי. הבעיה העיקרית נעוצה במה שמכונה "אפקט פלצבו"-המטופל מרגיש טוב יותר מעצם הטיפול בו, אך השפעה זו לרוב קצרת טווח ומתבטאת במדדים סובייקטיביים בלבד.

6. מחקרי ראש בראש "תפורים" - השואת טיפול חדש לטיפול ישן שלא נחקר מספיק. מתברר שמחקרים מתבססים על השוואה בין הטיפול החדש לטיפול הקיים גם כאשר לא ברור אם הטיפול הקיים אכן יעיל.

7. התחמקות מהשפעות ארוכות טווח של הטיפול או התרופה - מחקרים שמודדים בטיחות או יעילות במשך זמן קצר מדי – הם לא מאפשרים להעריך את ההשפעות ארוכות הטווח. גם אם תרופה נמצאת כיעילה לטווח קצר, השאלה הגדולה היא אם האפקט הזה נשמר לאורך זמן.

עכשיו שכולנו כבר יודעים.ות שלא כל מחקר באמת נותן לנו את כל המידע חשוב שנדע לקורא את המחקרים בצורה יותר ביקורתית וגם לבדוק מי מימון אותו ומה אפשר להבין בין ה"שורות"....

אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה ותעזרו לי להגיע לעוד אנשים :)

או שתתקשרו עוד היום ונתאם לכם שיעור ניסיון 072-2122408 או הקליקו פה

שלכם,

סילבנה קמחי מן סטודיו קונטרולוג'י.