.png)
מי שכבר עוקב אחרי הפוסטים שלי תקופה יודע כי הנושא של כאב כרוני קרוב לליבי מאוד:-).
ולכן הייתי חייבת לסכם לכם את המאמר המצויין שתירגם תומר בן אהרון וכתבה במקור קתרין ג'ייקובסון ראמין, AEON במגזין אלכסון.
אלכסון הוא כתב־עת דיגיטלי המפרסם מאמרים עבריים ומתורגמים בתחומי המדע, הפילוסופיה, התרבות והאמנות.
אני כמובן גם מצרפת לכם קישור למאמר המקורי שהתפרסם במגזין (וכמובן ממליצה לכם להיכנס ולקרוא את כולו...)
אבל למי שרוצה רק סיכום הנה הנקודות החשובות שיעזרו לכם להבין קצת יותר מה זה כאב כרוני ולמה קשה לפעמים להיפרד ממנו....
ונפתח בציטוט מתוך המאמר:
"רבים מהמטופלים המחפשים מזור לכאבי גב כרוניים עוברים שנים של תסכול. אחדים פונים לפיזיותרפיה, אחרים מפקידים את גופם בידי מעסים, ויש גם מי שעוברים שורה של ניתוחים, אבל ההקלה ממשיכה לחמוק מהם – ולעתים הכאב בשרירים, בעצמות וברצועות אף גובר. כעת נבדקת השערה חדשה המסבירה מדוע זהו המצב: כאבי גב מתמשכים ללא סיבה מכנית ברורה אינם נובעים תמיד מנזק לרקמות. הכאב נוצר דווקא במערכת העצבים המרכזית (בתוך המוח עצמו)."
או במילים אחרות - The reign of pain is mostly in the brain
מה יש למחברת לומר על בדיקות הדמייה??
"בדיקות הדימות יכולות לשלול בעיות מסוימות, כמו גידולים בעמוד השדרה, זיהומים, שברים וכן את "תסמונת זנב הסוס" הגורמת לאובדן שליטה במעיים או בשלפוחית, אבל אלה מקרים נדירים מאוד. באופן כללי, המתאם בין התסמינים לבין תוצאות הדימות הוא קלוש...."
ומה לגבי ניתוחים??
"לעתים תכופות, התחנה הבאה היא שולחן הניתוחים. במקרים מסוימים – למשל במקרים של דיסק פרוץ חדש שלוחץ על שורש של עצב בעמוד השדרה – המובילים לכאבים או אובדן תחושה ברגליים לצד חולשה הולכת וגוברת או כף רגל שמוטה (foot drop), ניתוח דה-קומפרסיה של העצב עשוי להקל את הכאב. הבעיה היא שבכל ניתוח יש מידה של סיכון, ולאחר מכן יש להשקיע זמן ומאמץ בשיקום. מחקרים מלמדים ששנה אחרי הניתוח, מצבם של המנותחים זהה פחות או יותר למצבם של מטופלים שבחרו בגישות אחרות.
וניתוחים פולשניים יותר הם מסוכנים יותר. ניתוח איחוי חוליות – שבמהלכו מקבעים יחד שתיים או יותר מחוליות עמוד השדרה כדי שהן לא ינועו בנפרד – נחשב מסוכן במיוחד. גם כשהוא מצליח, מטופלים רבים אינם חווים הקלה בכאב שבגללו הגיעו לחדר הניתוח. יתרה מזאת, הניתוח מוביל לעתים ל"הידרדרות מקטע סמוך" (adjacent segment deterioration) הדורשת ניתוח נוסף."
אז אם בדיקות דימות וניתוחים הם לא הפיתרון איך אפשר להפסיק את הכאב???
או, פה מגיע החלק המענייין:-))...
אז ראשית אנחנו חייבים להבדיל בין סוגי כאב שונים
כאב מתחלק לארבע קטגוריות בסיסיות. יש כאב נוציצפטיבי, הכאב השגרתי שאינו נמשך זמן רב ומופיע, למשל, כשאנחנו סוגרים בטעות את הדלת של המכונית על האצבע. יש כאב דלקתי, שהוא תגובה לנזק או לזיהום הנובע מזרימה של חלבונים קטנים בשם ציטוקינים דלקתיים אל אתר פגוע בגוף. לכאב הזה יש נטייה להתפשט ולהשפיע על כל דבר בקרבת מקום. יש גם כאב נוירופתי, או "רדיקולופתיה", שנובע בדרך כלל מפגיעה בעצב. הוא גורם בדרך כלל לתחושת שריפה, עקצוץ או לתחושה דמוית-זרם שעוברת לאורך העצב המושפע, כפי שיודע מי שסובל מסיאטיקה (נָשִׁית).
כשאחד משלושת סוגי הכאב האלה נשאר איתנו זמן רב לאחר שהחלמנו מהנזק המקורי – או למרות היעדר גירויים מזיקים – אנו סובלים מ"סנסיטיזציה מרכזית". במצב זה, גם פציעה קלה יכולה להוביל לתגובה מופרזת ומתמשכת של מערכת העצבים המרכזית.
מה היא תאוריית השער??
תאוריית השער" (gate control theory of pain), לפיה תאי העצב בחוט השדרה משמשים כשערים הנפתחים ונותנים למסרי-כאב לעבור אל המוח, או נסגרים כדי לחסום אותם. לפעמים השערים נתקעים במצב פתוח ומאפשרים למסרי הכאב לעבור בלי הפסקה.
זאת אומרת שלמרות שאין נזק אמיתי אנחנו ממשיכים לקבל מסרי כאב ללא הפסקה. מחקרים רבים אפילו מראים כי לאורך זמן (לפחות 5 שנים) ניתן לראות שינויים באזורים שונים של המוח בין כאלו הסובלים מכאב כרוני ואלו שלא. אותם שינויים שחלים אצל הסובלים מכאב כרוני משפיעים גם על תהליך קבלת ההחלטות שלהם והאופטימיות שלהם לגבי יכולת ההחלמה שלהם.
"הסובלים מכאב כרוני מתקשים להקפיד על פרוטוקולים שונים של טיפול עצמי, כמו התעמלות...
אולי היא אף מעודדת אותם לבחור בטיפולים שנראים "קלים", אף שלעתים קרובות הם אינם קלים בכלל, ובדיעבד אף ייתכן שהם גרמו נזק. אולי כבר הבנתם את הסיבה לכך: בהיעדר התחושה שעבודה קשה תביא לגמול, ובהיעדר התחושה שמצבם הגופני ישתפר, מטופלים אלה מתקשים לגייס את המרץ הנדרש לשיקום."
האם זה מקרה כי ישנם אנשים הסובלים מכאב גב כרוני וכאלו שלא למרות שלשניהם יש את אותו אבחון??
"ייתכן כי כאב כרוני בגב התחתון מתפתח בגלל שילוב של גורמים גנטיים מולדים וגורמי סיכון פתולוגיים מקומיים. במילים אחרות, הסיכוי שתהיה לכם פריצת דיסק קשורה לפיזיולוגיה שלכם ולמצבכם הגופני, אבל המידה שבה זה יכאב לכם, ומשך הזמן שתחושו כאב, הוא ככל הנראה עניין של נטייה גנטית."
איך זה יכול להיות שאנשים רבים מדווחים על כאב גם שנים לאחר פריצת דיסק או אירוע אחר??
"ההשערה אומרת שסנסיטיזציה מרכזית משקפת מעין לקות למידה נוירוביולוגית: ביסודו של דבר, המוח מפרש לא נכונה את מסרי הכאב ופשוט אינו מבטל אותם. כך הם ממשיכים לנוע בלי סוף ממערכת העצבים ההיקפית למרכזית, מבלי שהמוח יהיה מסוגל לשנות זאת. לפי חוקרים אחדים, אפשר לומר שסנסיטיזציה מרכזית היא סוג של התניה קלאסית: בדיוק כפי שהפיזיולוג איוון פבלוב התנה את הכלבים שלו לרייר בכל פעם שהוא צלצל בפעמון והגיש להם אוכל, ואחר כך גם לרייר למשמע הפעמון בלבד, גוף שלמד לחוות כאב בתגובה לפציעה ממשיך לחוות אותו בתגובה לגירויים חסרי חשיבות."
אז מה ניתן לעשות כדי לטפל בבעיית הכאב הכרוני??
יש לא מעט פסיכולוגים המתמקדים בכאב ומומחי שיקום שחושבים כי אפשר לטפל בהצלחה בסנסיטיזציה מרכזית באמצעות שילוב של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ותוכנית התעמלות הדרגתית, שאינה בנויה בהכרח סביב הכאב שממנו סובלים המטופלים. החדשות הטובות הן שמספר מעבדות כבר מצאו שלאחר שהכאב טופל כהלכה, שלושה חודשי CBT יכולים להפוך ולתקן חלק גדול מהשינויים שהכאב חולל במוח."
ומה לדעת המחברת היא הדרך הטובה ביותר להתמודד על כאבי גב כרוניים??
"במסגרת טיפולי CBT עוברים המטופלים חשיפה הדרגתית לגירוי שהם מפחדים ממנו. כלומר, אם אתם מפחדים מעכבישים או מטיסות, חשיפה בטוחה וחזרתית לעכבישים או להמראות ונחיתות תעזור לכם להתגבר על האימה. אצל מטופלים הסובלים מכאבי גב, הפחד מכאב עלול להיראות כמו עניין של חיים ומוות. את המחשבה הזאת שותלים בהם לפעמים הרופאים שלהם, שמתריעים בפניהם שלא לצורך "להיזהר" ו"לשמור על הגב". צריך להסביר למטופלים שבכל הקשור לכאבי גב כרוניים, כאב אינו מעיד בהכרח על נזק, ושכדי להתגבר על האימה יש ללכת בעקבות הכאב, אל עומק המאורה שלו.... יש להתאמן תחת השגחה צמודה, אך לרוב בלתי אוהדת, של מטפלים שמבינים איך הגוף עובד וכבר ראו הכול בקריירה שלהם. הקיטורים, האנחות והתנועות המוזרות חייבים יהיו להיפסק.... לאחר מכן תגיע ההתחזקות. וכשזה יקרה, אתם תזכו בתחושת שליטה בגופכם ולא תרגישו עוד כמו קורבנות חסרי אונים."
לסיכום מה למדנו??
שכאב כרוני אינו מתנהג כמו כאב אחר
שכאב כרוני לאורך זמן משפיע על מבנים במוחנו
ששינוי מבנים אלו יכול להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלנו ולגרום לנו לפעמים לא לקבל את ההחלטות הנכונות לגבי הטיפול המתאים לנו
שלפי תאוריית השער אנו עלולים להרגיש כאב שלא היה צריך להגיע כלל אל המוח
כאב כרוני מושפע ממרכיבים גנטיים וסביבתיים והמרכיב הגנטי הוא שיקבע כמה יכאב לנו ולאורך כמה זמן
הדרך שמציעה המחברת לטיפול בכאב כרוני היא שילוב של CBT והתעמלות.
אשמח אם תשתפו את הפוסט הזה ותעזרו לי להגיע לעוד אנשים :)
או שתתקשרו עוד היום ונתאם לכם שיעור ניסיון 072-2122408 או הקליקו פה
שלכם,
סילבנה קמחי מן סטודיו קונטרולוג'י.