פעילות גופנית אחרי סרטן השד: מה מותר, מה עוזר ומתי מתחילים

אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד, ורובנו מכירות מישהי שעברה את זה — או עברנו בעצמנו. אחת השאלות שחוזרות אצלנו בסטודיו היא מתי מותר לחזור לזוז, ומה בכלל בטוח לעשות. ריכזתי כאן את מה שידוע היום.

חשוב לומר מראש: כל מה שכתוב כאן הוא מידע כללי. ההחלטה מתי ואיך לחזור לתנועה נעשית עם הרופא המטפל ועם הפיזיותרפיסטית, ולא לבד ולא לפי אינטרנט.

למה הכתף נתקעת אחרי ניתוח

אחרי ניתוח בשד, ובמיוחד כשנלוות אליו פעולות בבלוטות הלימפה בבית השחי, נפגעת התנועה באזור. הגוף מגן על עצמו: הכאב והחשש גורמים להימנע מהרמת היד, הרקמה סביב הצלקת מתקשה, ושרירי החזה והכתף מתקצרים. כך נוצרת מגבלה אמיתית בטווח התנועה, לפעמים תוך שבועות ספורים.

יש גם תופעה מוכרת בשם "חבלים" (תסמונת הרשת האקסילרית), שבה מרגישים מעין מיתרים מתוחים מבית השחי לכיוון היד. היא לרוב חולפת, ותנועה מדורגת בהנחיה מקצועית היא חלק מהטיפול בה.

ולכן, ככל שחוזרים לתנועה מוקדם יותר ובהדרגה נכונה, כך פחות עבודה יש אחר כך.

בצקת לימפתית והרמת משקל: מה שחשבו פעם, ומה יודעים היום

במשך שנים ההנחיה הייתה לא להרים שום דבר כבד ביד שבצד הניתוח. ההמלצה הזו השתנתה. מחקרים שבדקו נשים אחרי ניתוח, כולל נשים שכבר היו עם בצקת לימפתית, מצאו שאימון התנגדות מדורג ומפוקח אינו מחמיר את הבצקת, ואף עשוי להפחית התלקחויות ולשפר תפקוד.

• הדרגתיות היא התנאי: מתחילים בעומסים קטנים מאוד ועולים לאט, לאורך שבועות.

• ליווי מקצועי: במיוחד בחודשים הראשונים, ובמיוחד למי שכבר יש לה בצקת.

• שרוול לחץ: מי שקיבלה הנחיה להשתמש בו, מתאמנת איתו.

• להקשיב לסימנים: תחושת כבדות, נפיחות, אדמומיות או שינוי בהיקף היד — עוצרים ופונים לגורם המטפל.

ומה עם פעילות גופנית בזמן הטיפולים עצמם?

גם כאן התפיסה השתנתה. ההנחיה הרווחת היום היא לשמור על פעילות מותאמת גם במהלך הטיפולים, ולא רק אחריהם. ההמלצות המקובלות מדברות על כ-90 דקות פעילות אירובית מתונה בשבוע, למשל שלוש הליכות של חצי שעה, ובנוסף שני אימוני כוח מותאמים.

הממצא שהכי מפתיע אנשים: דווקא בעייפות הגדולה של הטיפולים, תנועה מתונה מפחיתה את העייפות יותר ממנוחה מלאה. היא גם משפרת מצב רוח, שינה ותפקוד יומיומי.

מתי לא מתאמנים, או מתאמנים אחרת

• חום, זיהום או ירידה חדה בספירות הדם: מפסיקים ומתייעצים.

• בחילה קשה, סחרחורת או חולשה חריגה: יום של מנוחה, ולא אימון בכוח.

• נימול בכפות הידיים או הרגליים: תופעה שכיחה של חלק מהטיפולים. היא מגבירה סיכון למעידות, ולכן עובדים עם תמיכה ובטווחים בטוחים.

• עור רגיש אחרי הקרנות: להימנע מחיכוך באזור ומבריכה בזמן הרגישות.

• גרורות בעצם או טיפולים שמשפיעים על העצם: דורשים התאמה מלאה של העומסים, בהנחיה רפואית.

פעילות גופנית אחרי סרטן השד: איפה פילאטיס מכשירים נכנס

העבודה על המכשירים מאפשרת בדיוק את מה שהגוף צריך בתקופה הזו: התנגדות קטנה ומדודה, תמיכה מלאה של הגוף, ועלייה הדרגתית לפי היכולת של אותו יום.

• החזרת טווח תנועה בכתף: תנועה מודרכת ועדינה, בלי למתוח בכוח.

• פתיחת בית החזה ויציבה: אחרי תקופה של כיווץ והגנה, היציבה נוטה להתכנס פנימה.

• נשימה: עבודה על נשימה עמוקה ועל תנועתיות הצלעות, שנפגעת אחרי ניתוח והקרנות.

• כוח ועצם: חלק מהטיפולים ההורמונליים מאיצים אובדן עצם, ולכן אימון התנגדות חשוב כאן במיוחד.

• קבוצה קטנה: אפשר להתאים עומס לכל אחת בנפרד, ולשנות באמצע השיעור אם היום פחות טוב.

תרגול עדין מהערוץ שלנו, שאפשר להתחיל איתו בבית — תמיד אחרי אישור של הגורם המטפל, ובטווח שלא מכאיב:

https://www.youtube.com/watch?v=gHFin6isEc8

מה שחשוב לזכור

אין לוח זמנים אחד שמתאים לכולן. יש מי שחוזרת לתנועה שבועות ספורים אחרי הניתוח, ויש מי שלוקח לה חודשים, ושתיהן בסדר גמור. מה שכן ידוע הוא שתנועה מותאמת היא חלק מהשיקום ולא תוספת, ושהיא עוזרת גם לגוף וגם לראש.

ואם את בתקופה הזו ורוצה לחזור לזוז — דברי איתנו, ונתאים יחד עם הגורם המטפל שלך. 🌸

---

רוצים להתייעץ? דברו איתנו 😉

לפרטים על אחד הסטודיואים שלנו אפשר להתקשר או לשלוח וואטסאפ 🌸

סניף כפר סבא 054-5391754

סניף רעננה 054-9622771

סניף הוד השרון 054-2233706

או הקליקו פה לפרטים נוספים